מאובחנים כחולי לימפומה בכל שנה ברחבי העולם
ירידה במשקל שאינה מוסברת, חום, עייפות, הזעות לילה, התנפחות של בלוטות לימפה
בדיקת סקר מתייחסת לבדיקה הנעשית לצורך איתור מוקדם למחלות לפני הופעת התסמינים
DLBCL הינה תת הסוג הנפוץ ביותר
מערכת הלימפה – חלק ממערכת החיסון של הגוף שלנו, אשר מסייעת בהגנה מפני זיהומים ומחלות.
מערכת הלימפה אחראית גם על ניקוז נוזלים מהרקמות השונות חזרה לדם.
לימפומות הינן סרטן הפוגע במערכת הלימפה, ואשר מקורן לרוב בקשרי לימפה אך הן יכולות להופיע בכל מקום בגוף כולל ברקמות שאינן לימפתיות כולל קיבה, ריאות, עור ומח. הן מהוות הגורם השמיני למוות בין כל סוגי הסרטן בארה"ב.
התאים המרכיבים לימפומות הם תאי דם לבנים הנקראים לימפוציטים. בד"כ לימפומות מתפתחות כאשר תאים אלו מתחלקים מהר יותר מהרגיל בצורה שאינה מבוקרת או פחות מתים. ישנם 2 סוגים עיקריים של לימפוציטים – לימפוציטים מסוג B ולימפוציטים מסוג T.
ישנם יותר מ- 60 סוגים שונים של לימפומות. ניתן לחלק לימפומות ל-2 סוגים עיקריים:
לימפומה שאינה הודג'קין נחלקת ל- 2 סוגים לפי סוג התאים המרכיבים אותה (הלימפוציטים):
לימפומות מסוג T cell הן לרוב אגרסיביות, למעט לימפומות עוריות מסוג T cell.
לימפומות מסוג B cell נחלקות בין לימפומות זוחלניות (אינדולנטיות או בעלי דרגת ממאירות נמוכה) ללימפומות אגרסיביות (בעלי דרגת ממאירות גבוהה).
לימפומות אגרסיביות בד"כ גדלות במשך שבועות- חודשים, מתגלות בשל תסמינים וצריכות טיפול עם האבחנה. הלימפומה האגרסיבית השכיחה ביותר היא DLBCL (לימפומה של תאי B גדולים).
לעומת זאת לימפומות זוחלניות יכולות להיות מאובחנות באקראי או בשל גוש לא כואב שנמוש בצוואר, בתי שחי או במפשעות. לרוב הן גדלות לאט מזה שנים, אינן מחייבות טיפול בצמוד לאבחון, אלא לפי התוויות לטיפול הכוללות: תסמינים כולל תסמיני B, לחץ על איברים חיוניים או מסת מחלה גדולה. הלימפומה האינדולנטית השכיחה ביותר היא לימפומה פוליקולרית.
תסמינים ללימפומות כוללים:
אבחנה של לימפומה נעשית ע"י ביופסיה מהאזור החשוד. לרוב, הביופסיה נעשית בניתוח קטן המאפשר כריתה של קשר הלימפה החשוד במלואו (excisional biopsy) וזאת כדי להגיע לאבחנה מדויקת של הסוג הספציפי של הלימפומה. לעיתים לא מתאפשר לבצע ביופסיה בניתוח, ואז מתבצעת ביופסיה תחת הדמייה (incisional biopsy). כמו כן לעיתים האבחנה מתבצעת על ידי ביופסיית מח עצם כיון שלימפומות לרוב מערבות את מח העצם.
לאחר הגעה לאבחנה מדויקת של סוג הלימפומה, יש לבצע הדמייה להערכת התפשטות הלימפומה בגוף. מתבצע לרוב ע"י בדיקת דימות רפואי (טומוגרפיה ממוחשבת – טומוגרפיית פליטת אלקטרונים PET/CT). בדיקת PET/CT היא בדיקה שמשלבת בדיקת סיטי של כל הגוף ובדיקה PET שהיא בדיקה פונקציונלית שמודדת אזורים עם פעילות יתר ע"י חומר סוכרי שמוזרק לגוף (FDG). בלימפומות לרוב יש פעילות יתר ולכן בפטסיטי גם אם קשר הלימפה בגודל תקין, אבל קיימת פעילות מטבולית המתבטאת בקליטת יתר ע"י החומר הסוכרי (פעילות יתר), הדבר יכול להעיד על מעורבות לימפטית.
הערכת התפשטות הלימפומה כוללת 4 שלבים (staging לפי שיטת ANN ARBOR):
שלב 1 – הלימפומה ממוקמת לקשר לימפה אחד או אזור לא לימפטי אחד
שלב 2 – הלימפומה ממוקמת ל-2 אזורי קשרי לימפה או יותר בחלק העליון או התחתון של הגוף (מעל או מתחת לשריר הסרעפת, שריר שמפריד בין בית החזה לבטן)
שלב 3 – הלימפומה ממוקמת ל-2 אזורי קשרי לימפה או יותר גם בחלק העליון וגם בחלק התחתון של הגוף
שלב 4 – מעורבות של מח עצם/כבד או מעורבות של אתר לימפטי ואתר חוץ לימפטי במקביל ההחלטה על הטיפול היא בהתאם לסוג הלימפומה ולדרגת ההתפשטות שלה
אם מדובר על לימפומה בשלב מוקדם (1-2), ניתן לתת טיפול ממוקד הכולל קרינה או לשלב קרינה עם טיפול המשפיע על מערכות שונות בגוף (סיסטמי).
רוב הלימפומות שאינן הודג'קין מאובחנות בשלב מתקדם (3-4). ולכן הטיפול הוא לרוב סיסטמי.
ניתן לחלק טיפול סיסטמי למס' סוגים:
מס' אפשרויות לטיפול באימונותרפיה:
א. נוגדנים כנגד PD-1 – נוגדנים חד שבטיים הפועלים כנגד חלבון שנקרא PD-1, המצוי על גבי פני השטח של לימפוציטים מסוג T, שהם חלק מתאי מערכת החיסון של הגוף. ע"י חסימת החלבון הנ"ל, הם משיבים לתאי T את היכולת לזהות את התאים הסרטנים כזרים ולהשמידם. התרופות מסוג הנ"ל משמשות בעיקר בלימפומה מסוג הודג'קין גם בקו ראשון וגם בקו מתקדם. כמו כן ניתן לההשתמש בם בקו מתקדם של לימפומה אגרסיבית מסוג PRIMARY MEDIASTINAL B ECLL LYMPHOMA.
ב. CAR-T (chimeric antigen receptor T cell therapy) – טכנולוגיה חדשה של הנדסה גנטית הפועלת בתנאי מעבדה על תאי מערכת החיסון מסוג T CELL. התהליך כולל איסוף לימפוציטים תקינים מסוג T CELL מהמטופל, שליחה למעבדה ושם הם מהונדסים גנטית כך שיבטאו קולטן מסוג CD19, לאחר מכו מגדלים את התאים המשופעלים האלו בכמות גדולה במעבדה. לבסוף המטופל מתאשפז, והתאים המשופעלים מוחזרים אליו בעירוי קצר לאחר מתן כימותרפיה במשך מס' ימים לצורך דיכוי המערכת החיסונית כדי לאפשר לתאים המהונדסים לשגשג ולהתרבות. בגוף התאים המהונדסים, שהם בעצם לימפוציטים מסוג T משודרגים, הפועלים כנגד תאי הלימפומה באמצעות הקולטן של CD19 וגורמים להשמדתם. האשפוז בעצם נמשך כשבועיים -שלושה שבועות.
תופעות לוואי של הטיפול הנ"ל כוללים:
הטכנולוגיה אושרה בישראל לראשונה ב- 2019 בקו שלישי של לימפומה אגרסיבית מסוג B CELL (DLBCL). הטכנולוגיה כעת מאושרת לפי סל הבריאות הישראלי למבוגרים-
ג. נוגדנים בי-ספציפיים – מדובר בנוגדנים שמצד אחד נקשרים לתאי מערכת החיסון של הגוף, לימפוציטים מסוג T דרך קולטן לחלבון CD3, מצד שני נקשרים לתאי הלימפומה דרך קולטן לחלבון CD20, וכך גורמים לתאי T לפעול כנגד תאי הלימפומה ולגרום להשמדתם. גם כאן יש תופעות לוואי של תסמונת שחרור ציטוקינים, זיהומים, ירידה בספירת הדם ותופעות נוירולוגיות, אך בעוצמה קלה יותר ובשכיחות נמוכה יותר. בד"כ יש צורך לאשפוז קצר של יממה בלבד להשגחה לאחר מתן הטיפול במינון מלא.
נכתב ע"י פרופ' רונית גוריון – מומחית בפנימית ובהמטולוגיה
שוחח עם הרופא/ה שלך על האפשרויות המתאימות לך.
