Kite logo

לימפומה

לימפומה- סרטן של התאים הלימפוציטיים (תאי הדם הלבנים)

lymphoma image

מעל 580,000 איש

מאובחנים כחולי לימפומה בכל שנה ברחבי העולם
lymphoma image

סימפטומים שכיחים כוללים:

ירידה במשקל שאינה מוסברת, חום, עייפות, הזעות לילה, התנפחות של בלוטות לימפה...
lymphoma image

אין בדיקת סקר לאיתור לימפומה

בדיקת סקר מתייחסת לבדיקה הנעשית לצורך איתור מוקדם למחלות לפני הופעת התסמינים
lymphoma image

ישנם יותר מ-60 תתי סוגים של לימפומה

DLBCL הינה תת הסוג הנפוץ ביותר

לימפומות מסוג הודג'קין ונון-הודג'קין : 

מערכת הלימפה - חלק ממערכת החיסון של הגוף שלנו, אשר מסייעת בהגנה מפני זיהומים ומחלות.
מערכת הלימפה אחראית גם על ניקוז נוזלים מהרקמות השונות חזרה לדם.
 
לימפומות הינן סרטן הפוגע במערכת הלימפה, ואשר מקורן לרוב בקשרי לימפה אך הן יכולות להופיע בכל מקום בגוף כולל ברקמות שאינן לימפתיות כולל קיבה, ריאות, עור ומח.  הן מהוות הגורם השמיני למוות בין כל סוגי הסרטן בארה"ב.
התאים המרכיבים לימפומות הם תאי דם לבנים הנקראים לימפוציטים. בד"כ לימפומות מתפתחות כאשר תאים אלו מתחלקים מהר יותר מהרגיל בצורה שאינה מבוקרת או פחות מתים. ישנם 2 סוגים של לימפוציטים –  לימפוציטים מסוג B ולימפוציטים מסוג T. 

ישנם יותר מ- 60 סוגים שונים של לימפומות. ניתן לחלק לימפומות ל-2 סוגים עיקריים:

  • לימפומה מסוג הודג'קין כ- 10-15% מהמקרים
  • לימפומה שאינה הודג'קין (non-Hodgkin) כ- 85-90% מהמקרים
לימפומה שאינה הודג'קין נחלקת ל- 2 סוגים לפי סוג התאים המרכיבים אותה (הלימפוציטים):
  • לימפומה מסוג CELLS T/NK שמהווה כ - 10% מהמקרים
  • לימפומה מסוג  B cell שמהווה רוב המקרים - כ- 90% מהמקרים
לימפומות מסוג T cell הן לרוב אגרסיביות, למעט לימפומות עוריות מסוג T cell. 

לימפומות מסוג  B cell נחלקות בין לימפומות זוחלניות (אינדולנטיות או בעלי דרגת ממאירות נמוכה) ללימפומות אגרסיביות (בעלי דרגת ממאירות גבוהה). 

לימפומות אגרסיביות בד"כ גדלות במשך שבועות- חודשים, מתגלות בשל תסמינים וצריכות טיפול עם האבחנה. הלימפומה האגרסיבית הכי שכיחה היא DLBCL (לימפומה של תאי B גדולים).

לעומת זאת לימפומות זוחלניות יכולות להיות מאובחנות באקראי או בשל גוש לא כואב שנמוש בצוואר, בתי שחי או במפשעות. לרוב הן  גדלות לאט מזה שנים, ולא חייבים לטפל בהם עם האבחנה, אלא לפי התוויות לטיפול הכוללות: תסמינים  כולל תסמיני  B, לחץ על איברים חיוניים או מסת מחלה גדולה. הלימפומה האינדולנטית הכי שכיחה היא לימפומה פוליקולרית.
 

תסמינים ואבחון 

תסמינים ללימפומות  כוללים: 
  • תסמיני B כוללים ירידה לא מכוונת של מעל 10% במשקל במשך 6 חודשים אחרונים, הזעות לילה משמעותיות ב—6 חוד' אחרונים, חום מעל 38 מעלות ללא עדות לזיהום 
  • עייפות 
  • גוש לא כואב בצוואר, בבתי שחי או במפשעות 
  • לחץ על איברים חיוניים כגון קיבה, עם ירידה בתיאבון, כלייה עם ירידה במתן שתן, נפיחות של הרגל בשל גוש במפשעה שלוחץ על כלי דם
האבחנה של לימפומה נעשית ע"י ביופסיה מהאזור החשוד. לרוב, הביופסיה נעשית בניתוח קטן המאפשר כריתה של קשר הלימפה החשוד במלואו (excisional biopsy) וזאת כדי להגיע לאבחנה מדויקת של הסוג הספציפי של הלימפומה.  לעיתים לא מתאפשר לבצע ביופסיה בניתוח, ואז מתבצעת ביופסיה תחת הדמייה (incisional biopsy). כמו כן לעיתים האבחנה מתבצעת על ידי ביופסיית מח עצם כיון שלימפומות לרוב מערבות את מח העצם.  

לאחר הגעה לאבחנה מדויקת של סוג הלימפומה, יש לבצע הדמייה להערכת התפשטות הלימפומה בגוף. זה מתבצע לרוב ע"י בדיקת פטסיטי (PET/CT). בדיקת פטסיטי היא בדיקה שמשלבת בדיקת סיטי של כל הגוף ובדיקה PET שהיא בדיקה פונקציונלית שמודדת אזורים עם פעילות יתר ע"י חומר סוכרי שמוזרק לגוף (FDG). בלימפומות לרוב יש פעילות יתר ולכן בפטסיטי גם אם קשר הלימפה בגודל תקין, אבל יש קליטת יתר ע"י החומר הסוכרי (פעילות יתר), זה מראה על מעורבות לימפטית. 
 

הערכת התפשטות הלימפומה

הערכת התפשטות הלימפומה כוללת 4 שלבים (staging לפי שיטת ANN ARBOR):

שלב 1 – הלימפומה ממוקמת לקשר לימפה אחד או אזור לא לימפטי אחד 
שלב 2 – הלימפומה  ממוקמת ל-2 אזורי קשרי לימפה או יותר בחלק העליון או התחתון של הגוף (מעל או מתחת לשריר הסרעפת , שריר שמפריד בין בית החזה לבטן )
שלב 3 -  הלימפומה  ממוקמת ל-2 אזורי קשרי לימפה או יותר גם בחלק העליון וגם בחלק התחתון של הגוף
שלב 4 – מעורבות של מח עצם/ כבד או מעורבות של אתר לימפטי ואתר חוץ לימפטי במקביל ההחלטה על הטיפול היא בהתאם לסוג הלימפומה ולדרגת ההתפשטות שלה 

אם מדובר על לימפומה בשלב מוקדם (1-2), ניתן לתת טיפול ממוקד הכולל קרינה או לשלב קרינה עם טיפול סיסטמי. 
רוב הלימפומות שאינן הודג'קין מאובחנות בשלב מתקדם (3-4). ולכן הטיפול הוא לרוב סיסטמי. 

ניתן לחלק טיפול סיסטמי למס' סוגים :
 
  1. כימותרפיה  - תרופות כימותרפיות מסוגים שונים אשר אינן ספציפיות ללימפומה וגורמות לפירוק תאי הלימפומה, אך גם גורמות להרס תאים תקינים ולכן מלוות בתופעות לוואי של ירידה בספירות הדם וחשיפה מוגברת לזיהומים, הרס תאי המעי גורם להקאות ושלשולים וכדומה. 
    התרופות הכימותרפיות ניתנות לרוב במשלבים, הנפוצים הם:
    א. CHOP - משלב כימותרפי בן 3 תרופות כימותרפיות עם סטרואידים אשר ניתן למשך יום אחד כל 3 שבועות.
    ב.  COP – משלב כימותרפי בן 2 תרופות כיומתרפיות עם סטרואידים. ניתן למשך יום אחד כל 3 שבועות.
    ג. תרופה כימותרפית יחידה אשר הינה שילוב של ALKYLATORS AGENT  ו- PURINE ANALOGUE שניתנת במשך יומיים כל 4 שבועות. 
  2. נוגדנים כנגד תאי הלימפומה - נוגדנים הם טיפול ביולוגי ספציפי. הם נקשרים לחלבון מסוים אשר נמצא על פני השטח של התא הסרטני וגורמים להרס של התא. 
  3. נוגדנים מצומדי כימותרפיה - נוגדנים אלו אשר נקשרים לחלבון מסוים אשר נמצא על פני השטח של התא הסרטני ומחדירים את הכימותרפיה לתוך התא הסרטני אשר גורמת להרס ומות התא. 
  4. חוסמי חלבונים במסלולים ביולוגיים ייחודיים תוך תאיים - תרופות אלו לרוב ניתנות פומיות והן חוסמות חלבונים תוך תאיים כגון BTK ו- Pi3K.
  5. שינוי בתפקוד מערכת החיסון – תרופות אשר גורמות למערכת החיסון, ובאופן ספציפי ללימפוציטים תקינים מסוג T, לפעול כנגד תאים סרטניים. 
בלימפומות מסוג B CELL, אינדולנטיות ואגרסיביות , בד"כ נותנים אימונוכימותרפיה אשר כולל שילוב של נוגדנים כנגד סמן על CD20 עם משלבים כימותרפיים שהוזכרו לעיל. 

נכתב ע"י ד"ר רונית גוריון - מומחית בפנימית ובהמטולוגיה

שוחח עם הרופא שלך על האפשרויות המתאימות לך.